| מידע נוסף |
לנבוכי הדור - הרב אברהם יצחק הכהן קוק - הראי"ה בעריכת הרב שחר רחמני
"לנבוכי הדור"- אחרי שנים של צנזורה סוף סוף הספר יוצא לאור.
הספר "לנבוכי הדור" שהינו ספר עיון המזכיר מעט את ספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים" ,יוצא לאור לראשונה כעת מאה שנים לאחר כתיבתו.
לנבוכי הדור הוא חיבור מקורי של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (תרכ"ה-תרצ"ה 1935-1865), שנכתב בראשית המאה הקודמת בעיר בויסק שבליטא.
באותם ימים טרם עלה הראי"ה לארץ, אך על שולחנו כבר נחה ההצעה להתמנות לרבה של יפו. נראה כי חלק מן הטקסט אף נכתב לאחר החלטתו העקרונית לעלות ארצה. זהו אם כן חיבור שנכתב בחוץ לארץ אך ספוג כולו באווירה המאתגרת של ארץ ישראל. הוא עומד בתווך בין שתי תקופות חיים ובין שני סגנונות כתיבה של הראי"ה ומהווה עדות מרתקת לרצף המחשבתי שלו לאורך הזמן. סוגיות מטרידות, כמו תורה ומדע, היחס לכופרים ולכפירה ועוד רבות אחרות, נידונות כאן בהרחבה, ובחלק מהנושאים ניתן לראות את ניצני תפיסתו המורכבת כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתביו המאוחרים בארץ ישראל. מבחינה זו תורם לנבוכי הדור להבנה מעמיקה יותר של כתבי הראי"ה.
הספר "לנבוכי הדור" מוגש בצירוף אחרית דבר הממקמת את החיבור על רצף כתביו של הראי"ה ומתחקה אחר גורלו של כתב היד הזה שלא היה מוכר עד השנים האחרונות.
מהדורה זו של לנבוכי הדור נערכה על ידי הרב שחר רחמני, שלמד ומלמד את תורתו של הרב קוק זה שנים רבות ושקד על כתב היד בשנים האחרונות.
התעלומה שמאחורי הספר:
הועדה שהוקמה לאחר פטירת הראי"ה, להוצאת כתביו, כללה את 'לנבוכי הדור' ברשימת 30 כתבי היד בתחומי הלכה ומחשבת שהתכוונה להוציא לאור (ברשימה הוא נקרא 'מורה הנבוכים החדש') כפי שהעידו תלמידיו, מעולם לא הזכיר הרצי"ה את החיבור בשיעוריו, והדבר הותיר את תוכנו לוט בערפל. העובדה שהרצי"ה לא העניק שם/ מספר לכתבים מלמדת שכנראה לא התכוון להוציאו לאור כחיבור. כתב היד המקורי אינו נמצא כיום בידי היורשים, אלא, בידי מי שטוען שמצא זאת בגניזה. לידי הרב רחמני הגיע צילום של כתב היד, עליו עמל רבות בשנים האחרונות. במהלך העבודה, נגנב ממנו הקובץ והתגלגל לאינטרנט בשם שהעניק לו 'לנבוכי הדור'. מכון הרצי"ה שברשותו מיקרופילמים של הכתבים, פרסם בשנת תש"ע (2010) את הקובץ באופן חלקי תחת השם 'פנקס מתקופת בויסק'.
כעת מתפרסם כתב היד בשלמותו, עם הערות, הפניות, מפתחות ואחרית דבר עם ברור על נסיבות חיבורו, מאפייניו, המניעים לכתיבתו והסברים אפשריים לאי פרסומו.
כתבה באתר כיפה מלפני כשלוש שנים
"מורה הנבוכים" של הרב קוק
גרסה מחתרתית של כתבי הרב קוק בשם "לנבוכי הדור", עוברת בחשאיות בין תלמידי חכמים בכירים
יונתן אוריך
י"ב סיון תש"ע, 25/05/2010 00:00
ההערכה הרווחת בקרב חוקרי כתביו של הרב קוק היא שהראי"ה התכוון לפרסם "מורה נבוכים" חדש לבני דורו. תלמידיו של הרב קוק ובראשם הרב הנזיר, מזכירים את קיומו של החיבור במקומות מספר. קיומו של החיבור היה בגדר תעלומה שנים רבות, ומעולם לא ראה אור.
רק מעט מכתבי ידו הרבים של הרב קוק זכו לפרסום. בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה, ערך בשעתו את כתביו של הרב והוציאם בספרים שונים ביניהם "אורות", "עולת ראי"ה" "אורות התשובה" ועוד. לפני מספר שנים פורסמו פנקסיו הבודדים של הרב קוק ככתבם וכלשונם בסדרת הספרים "שמונה קבצים" שכללו פסקאות קצרות שכתב הרב קוק בשמונה מפנקסיו.
פרסום כתביו של הרב קוק ללא עריכה או צנזורה זכה לביקורת קשה מצד תלמידיו של הרב צבי יהודה, שטענו כי הדרך היחידה הנכונה ללמוד את כתבי הרב קוק הינה במסגרת עריכתו של הרב צבי יהודה - שמיקם מחדש את כתבי הרב, ערך אותם ואף השמיט חלק מהם, במטרה להציגם כמשנה מסודרת. לפני כשלוש שנים, חרף הביקורות, יצאו לאור עוד חמישה פנקסים מכתב ידו של הראי"ה, תחת שם הכותר "קבצים מכתבי יד קודשו". חלק נוסף יצא לאור בשנת תשס"ח.
צפוי לעורר סערה. הספר החדש
בימים אלו מועברת, בין מספר מצומצם של רבנים ותלמידי חכמים, מהדורה מחתרתית של החיבור שטרם פורסם. החיבור הנקרא "לנבוכי הדור" מכיל כ200 עמודים בהם פסקאות בנושאים שונים שנכתבו על ידי הרב קוק. על פי ההערכות, "לנבוכי הדור" נכתב בעת ששימש הרב קוק כרבה של בויסק, אך חלק ממנו נכתב מאוחר יותר, בתקופת יפו.
השלכות מרחיקות לכת
תלמידי חכמים העמלים על הפצת תורתו של הרב קוק טוענים כי בהוצאת ספרי הרב ביקשו למנוע את פרסומה של המהדורה המלאה והלא המצונזרת של "לנבוכי הדור", שכן ייתכנו לה השלכות מרחיקות לכת בנושא הזיקה שבין דת ומדע בהגות הראי"ה. מסתבר שהתנגדות זורק עודדה את הפצת הקובץ בצורה מחתרתית, מתוך כוונה להפיץ את תורתו והגותו המקורית של הרב קוק.
אודי אברמוביץ', מומחה לכתבי הראי"ה הכותב בימים אלו עבודת דוקטורט בנושא הרצי"ה ותלמידיו, מעריך בשיחה עם כיפה כי "לספר אמירות נועזות מאוד שאינני מכיר במקומות אחרים. התכנים אמנם מקבילים למה שמתייחס אליו הראי"ה ב"אגרות הראי"ה חלק א'", או ב"פנקס יפו"- אך "לנבוכי הדור" מציג כאן ניסוחים הרבה יותר רדיקליים".
אחד הדפים המופיעים בכתב היד
"אחד הרעיונות המובהקים המובאים ב"לנבוכי הדור" הוא שבעת שיבתו של עם ישראל אל ארץ ישראל, כשהתורה שבעל פה תחזור לירושלים בעת שיבת ציון, יהיה ניתן לחדש בה דברים, גם אם הם עומדים בסתירה עם התלמוד" מנתח אברומוביץ' ומוסיף, כי גישתו זו של הרב קוק מבוססת על כך ש"התורה שבעל פה בארץ ישראל חזקה יותר מהתורה שבעל פה שהתקבלה על ידי העם בגלות - וזה התלמוד".
טעימה מהאורות
אחד מהנושאים בהם עוסק הספר החדש, "לנבוכי הדור", הוא המושג "תורה מן השמיים". על פי הספר, סמכות התורה מבוססת על קבלתו של עם ישראל אותה. בפרק ו' של הספר, מתייחס הרב קוק לכך שעיקר סמכותן של התורה והמצוות לא נשאבת מהיותן אלוקיות, אלא מכך שעם ישראל קיבל אותה על עצמו. הרעיון מובא בקיצור בחיבורו המפורסם "אדר היקר", אך הדברים מובאים בספר החדש ביתר פירוט:
"אלא, הדבר הזה הוא ממושכלות הפשוטות שחובת האומה בכללה להתנהג אחרי זקניה וחכמיה. וחובת היחידים שבאומה להתנהג על פי המרכז הפשוט בכללה... מפני שאין חיוב מיוסד כי אם מפני קבלת האומה. שהרי אפילו אותן ההלכות שנתקבלו הלמ"מ (הלכה למשה מסיני י.א) אם היו משתכחות היינו מחזירין אותן בדרך הדרישה... על כן רק קבלת האומה היא המכרעת..."
כמו כן, בהמשך "לנבוכי הדור" מעניק הרב קוק לגיטימציה מסויימת לדתות אחרות, כל עוד הן מאמינות באל אחד. "הרב קוק מניח כי לאמונות הללו יש חשיבות דתית לאומות העולם, כיוון שהן מתאימות להן. יש בכך מעין מתן תוקף לאמונות אחרות, עבור עמים אחרים", מסביר אברמוביץ'.
|
|
|
|
